Feeds:
רשומות
תגובות

Archive for אפריל, 2011

שאלה:

מה יותר מדהים משוקולד?

שום דבר בעולם, אתם צודקים.

אתם יודעים מה,

אולי רק כרזות פרסומת של שוקולד

פעם לפני המון שנים, אם נדייק –  בעשורים הראשונים של המאה הקודמת,

כשרצו מפעלי השוקולד לפתות את הלקוחות במיני תרגימא

הם פצחו בעיצוב והפצה של כרזות מצויירות מדהימות ביופיין

המתארות ילדים בדרך כלל,

בסיטואציות המעלות חיוך מיידי וכמובן חשק למתוק המתוק הזה.

אם בתחרויות עסקינן אז כמובן שאמני העיצוב הצרפתיים

לוקחים כאן את הגביע ובגדול

כרזות הפרסום הצרפתיות צבעוניות,

אסטתיות ומלאות סימטריה.

אבל כמובן שהם לא לבד, וכרזות שוקולדיות מצויירות ויפות

הופיעו במדינות רבות ברחבי בעולם.

ועכשיו,

כחסידת שוקולד מושבעת וכמי שעיסוקה העיקרי הוא נבירה

בכל מה שנכנס לקטגוריה "פשפשים",

זכיתי שנפלו לידי (יותר נכון נפלתי אני לזרועותיהם) כרזות פרסום מדהימות,

חלקן מדגמנות כאן ממש בפוסט הזה,

וחלקן שמורות עימי במקום מבטחים.

תהיו בטוחים שלהביט ולהתפעל בהן ממש לא סיפק אותי

ולכן הן וחברותיהן הועברו אחר כבוד אל הסטודיו ושם הפכו בימים אלו ממש

לשלל מגנטים לשמחת המקרר,

תמונות לאושרם של קירות המטבח, ועוד..

אז בשורה תחתונה

תהיו רציניים ובואו נחליט אחת ולתמיד:

שוקולד

חלב או  מריר?

מודעות פרסומת

Read Full Post »

La mia Italia

*

חלון

Finestra

*

בית

Villa

*

מים

Acqua

*

כביש של אבן

Stone strada

*

חמניות צהובות

Giallo girasole

*

תיבה

Spedizione

*

דרך

Attraverso

*

תפילה

Preghiera

*

סיגריה

Sigaretta

*

האלפים

Montagne millennio

*

Read Full Post »

פגשתי אותו במקרה.

עומד זקוף בפינה על המדרכה.

הוא ניראה חזק, חשבתי לעצמי וניגשתי להביט בו מקרוב,

אבל בטוח כזה עם חולשות.

מהסוג שדורש השקעה אבל לא יותר מדי.

אז לקחתי אותו הביתה,

לא כל אחד זוכה,

אבל החלטתי שהוא שווה את זה ובכלל,

לא התחשק לי לחזור הביתה לבד

ומה רע  בקצת להתנדנד?

כמו שאתם רואים לא היה פשוט,

בכל זאת הוא מיוחד במינו,

כזה שדורש לקלף ממנו שכבות בעדינות וברגישות,

לשייף את השכבה החיצונית ולגלות את כל הרוך שמסתתר מתחת.

*

וכן הוא שחור,

ונכון זה לא ממש הטעם שלי,

אבל תמיד אפשר לשנות לא?


* * *

בסופו של יום הוא התגלה כהשקעה נבונה.

אחד כזה מלא קטבים, יציב ומתנדנד,

קשוח ורגיש,

בדיוק כמו שאני אוהבת.

***

להתפנק

להתרפק

להתנדנד..

Read Full Post »

פריז שלי, Ma Paris

*


השדרות

Le Boulevard

*

המקומיים

Les locals

*

הנהר

La fleuve de seine

*

אדום

Rouge

*

צריח

Tourelle

*

שוק

Le marché

*

לבן

Blanc

*

ערמונים

Châtaignes

*

בסימטת רחוב

La rue Alley

*

בחלון ראווה

Présentation

*

Read Full Post »

מכה אפורה

פינת התגלית: לכתוב בלוג זה לא כואב. (השורה הזו נכתבת בתום כתיבתו של הבלוג הזה, הראשון).

1. מכה אפורה.

הנסיעה האפורה הבוקר לעיר התחתית (האפורה לא פחות) של חיפה תחת מעטה עננים סמיך וערפילי הרגישה כמו חדירה למגרש המשחקים של החורף הישראלי שמתנהג השנה כמו ילד חסר גבולות. כאחד מאותם זאטוטים נרגנים שהנצו בדור הזה ואולי כבר בזה שלפניו. פרוע ומבולבל, מתקשה להיפרד ומסרב להישאר. מטפטף כרצונו, לעיתים מעט, לעיתים יתר על המידה ותמיד בזמן הלא נכון.

במכונית היה קר במידה. מחשבות של חורף התעננו להם במהירות וכהרגלם פילסו להם הזיכרונות דרך מבעד לאפרוריות הכללית והחזירו אותי היישר לאיטליה. זו המגפית, הסוערת, ששמה בלבד מעקצץ לבלוטות הטעם ומפוצץ אותם רוק.

כבר במטוס הבחנו בקדרות העננית, בין לבין נחשף אין סוף הררי ירקרק אך התחושה הייתה חורף, והחודש היה, ובכן אוגוסט. חישוב מהיר, חולצה קצרה, ג'ינס, מקסימום סוודרון קטנטן במזוודה, והתחזית, צינון קל עד שפעת, תאורת צילומים בינונית ונוף אפור מדכדך. לא ממש המסע המסעיר והשמשי שראינו בדמיוננו.

ובכל זאת, על אף האפור האפור הזה (צבע שאני נוטה לשנוא ולאהוב בו זמנית), ולמרות הגשם שזירזף פה ושם, איטליה  פרשה בפנינו את מרחביה והתגלתה כתצרף עצום של צבעים, ריחות, פינות חמד,

מכוניות מהירות כמטוסים וכאלו המזכירות את מיסטר בין

כוסות קפה וגביעי גלידה, פסטות משתלשלות ומשולשי פיצה דקיקים

וכמובן המון אנשים וגם כמה פשפשים.

המסע מאיטליה חקוק על לשוני. אני מחפשת זמן ומוזה לברוח אליה שנית. בנתיים מחפשת אהבות בין רהיטים ישנים, כלים, בדים ושאר ירקות. על מסעותיי הרבים בין כל אלו ובין האנשים המדהימים שמחברים ביניהם אכתוב בבלוג הזה. מבטיחה לצרף תמונות. בנתיים לילה טוב.

Read Full Post »