Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘אומנות’

כן זהו פוסט על מלפפונים.

אבל גם על ספורט, אומנות ולואיס גריזרד.

רוצים לדעת את הקשר? המשיכו לקרוא.

*

לואיס גריזרד, העיתונאי והסאטיריקן האפרו – אמריקאי הנודע היה אמן של מילים. בתחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת למד לואיס עיתונאות באוניברסיטת ג'ורג'יה הממוקמת בלב הדרום הצבעוני של ארה"ב. תקופה שהייתה, אם ליפול למלכודות הציניות, פיקניק אמיתי לכל שחור ובעיקר לשחור בעל דעות צבעוניות כלואיס.

כל חייו כתב ודיבר. בעיתונים, בטלוויזיה ועל במות מועדוני הסטנד אפ, על ספורט בעיקר אבל גם על כל דבר אחר שעלה בדעתו, ועלו לא מעט. הוא הצליח להצחיק, להרגיז ולרגש מיליוני אנשים. בתקופת השיא שלו התפרסם הטור היומי של לואיס על פני 450 עיתונים בארה"ב (!!!).

ללואיס היה פה גדול, הוא אהב ספורט, נשים (3 חתונות לפחות..) ואוכל ומכיוון שאני חורגת ממנהגי וכותבת פוסט על מלפפונים החלטתי להביא כאן בציטוט ישיר את אחת מהברקותיו של לואיס:

"קשה לחשוב דבר מלבד מחשבות נעימות כשאתה אוכל עגבנייה טרייה מהגינה"

אין ויכוח. קשה לחשוב בכלל כשאוכלים ירק היישר מהגינה. בעיקר עגבנייה.

אבל גם מלפפון. בעיקר מהצנצנת.

אז נכון זה לא בלוג של אוכל, אבל באומנות כמו באומנות אין צנצנת שהיא לא מייצג ומביני עניין יעידו שלכבוש מלפפונים זוהי אומנות.

אז בבקשה, גם תירוץ וגם מתכון שבסופו 2 אנקדוטות אחרונות על לואיס.

בתיאבון

*

מתכון של ממה, הסבתא שלי,

שתחיה ותזכה להמשיך ולכבוש אותנו, בבישול ואהבה:

א. הכינו מראש:

צנצנת

בערך 2 ק"ג מלפפונים קטנים, כדאי לבחור את המלפפונים הכי קשוחים בגינה

10 שיני שום

5 פלפלים אדומים חריפים (ש'ודניות, כן אלא הרעים..)

כף גרגרי פלפל שחור אנגלי (שלם)

עלי דפנה יבשים

_______________________

כפית חומץ

מלח

מים

צרור שמיר

ב. קדימה:

בתוך הצנצנת היבשה! שמים את כל הדברים עד הקו השחור (למתקשים, הכל עד לעלי הדפנה כולל).

אחר כך מוסיפים מים קרים ומלח ביחס של: כל ליטר מים + 5 כפות מלח, כדאי להמיס את המלח במים לפני כן.

כשהמים ממלאים את הצנצנת סוגרים את הסיפור בצרור עלי שמיר טריים ועליהם כפית החומץ.

פקק.

שקשוק חזק שינער ויערבל את כל החברים שבצנצנת יחד

ולהוציא לחלון, גינה, לשיזוף בשמש.

*

לפעמים קורה קסם והמלפפונים נכבשים כבר לאחר 3 ימים בלבד, ולפעמים צריך קצת לחכות. סבלנות.

*

כמובטח 2 אנקדוטות על לואיס גריזרד:

1. לואיס היה העורך הצעיר ביותר של מדור הספורט בעיתון הגדול והחשוב לתקופתו Atlanta Journal, בתפקיד הנחשק הוא אחז כבר בגיל 23!

2. הטור היומי של לואיס היה מוצלח עד כדי כך שבטקס חלוקת הפרסים לכותבים המצטיינים של השנה העניקו את הפרס "כותב הטור הטוב ביותר" ופרס נוסף "כותב הטור הטוב ביותר שאינו לואיס גריזרד".

מדהים לא?

תודו שנכבשתם!

*


Read Full Post »


*

בירה

بيرة

*

נמל

الميناء

   

*

אונייה

السفينة

*

בית

الصفحة الرئيسية

*

אומנות

حرفة

*

כתובת

عنوان

*

דו – קיום

التعايش

*

אישה

امرأة

*

געגוע

شوق

*

ים

البحر

***

צלם אורח: אלדד שחר

Read Full Post »

שאלה:

מה יותר מדהים משוקולד?

שום דבר בעולם, אתם צודקים.

אתם יודעים מה,

אולי רק כרזות פרסומת של שוקולד

פעם לפני המון שנים, אם נדייק –  בעשורים הראשונים של המאה הקודמת,

כשרצו מפעלי השוקולד לפתות את הלקוחות במיני תרגימא

הם פצחו בעיצוב והפצה של כרזות מצויירות מדהימות ביופיין

המתארות ילדים בדרך כלל,

בסיטואציות המעלות חיוך מיידי וכמובן חשק למתוק המתוק הזה.

אם בתחרויות עסקינן אז כמובן שאמני העיצוב הצרפתיים

לוקחים כאן את הגביע ובגדול

כרזות הפרסום הצרפתיות צבעוניות,

אסטתיות ומלאות סימטריה.

אבל כמובן שהם לא לבד, וכרזות שוקולדיות מצויירות ויפות

הופיעו במדינות רבות ברחבי בעולם.

ועכשיו,

כחסידת שוקולד מושבעת וכמי שעיסוקה העיקרי הוא נבירה

בכל מה שנכנס לקטגוריה "פשפשים",

זכיתי שנפלו לידי (יותר נכון נפלתי אני לזרועותיהם) כרזות פרסום מדהימות,

חלקן מדגמנות כאן ממש בפוסט הזה,

וחלקן שמורות עימי במקום מבטחים.

תהיו בטוחים שלהביט ולהתפעל בהן ממש לא סיפק אותי

ולכן הן וחברותיהן הועברו אחר כבוד אל הסטודיו ושם הפכו בימים אלו ממש

לשלל מגנטים לשמחת המקרר,

תמונות לאושרם של קירות המטבח, ועוד..

אז בשורה תחתונה

תהיו רציניים ובואו נחליט אחת ולתמיד:

שוקולד

חלב או  מריר?

Read Full Post »