Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘חיפה’

רק תמונה אחת.

שתי נשים, מבוגרות

ערביה אחת, יהודיה אחת,

על כוס קפה של ערב

במדרכה ליד הבית

בוואדי שבחיפה.


מודעות פרסומת

Read Full Post »


*

בירה

بيرة

*

נמל

الميناء

   

*

אונייה

السفينة

*

בית

الصفحة الرئيسية

*

אומנות

حرفة

*

כתובת

عنوان

*

דו – קיום

التعايش

*

אישה

امرأة

*

געגוע

شوق

*

ים

البحر

***

צלם אורח: אלדד שחר

Read Full Post »

מכה אפורה

פינת התגלית: לכתוב בלוג זה לא כואב. (השורה הזו נכתבת בתום כתיבתו של הבלוג הזה, הראשון).

1. מכה אפורה.

הנסיעה האפורה הבוקר לעיר התחתית (האפורה לא פחות) של חיפה תחת מעטה עננים סמיך וערפילי הרגישה כמו חדירה למגרש המשחקים של החורף הישראלי שמתנהג השנה כמו ילד חסר גבולות. כאחד מאותם זאטוטים נרגנים שהנצו בדור הזה ואולי כבר בזה שלפניו. פרוע ומבולבל, מתקשה להיפרד ומסרב להישאר. מטפטף כרצונו, לעיתים מעט, לעיתים יתר על המידה ותמיד בזמן הלא נכון.

במכונית היה קר במידה. מחשבות של חורף התעננו להם במהירות וכהרגלם פילסו להם הזיכרונות דרך מבעד לאפרוריות הכללית והחזירו אותי היישר לאיטליה. זו המגפית, הסוערת, ששמה בלבד מעקצץ לבלוטות הטעם ומפוצץ אותם רוק.

כבר במטוס הבחנו בקדרות העננית, בין לבין נחשף אין סוף הררי ירקרק אך התחושה הייתה חורף, והחודש היה, ובכן אוגוסט. חישוב מהיר, חולצה קצרה, ג'ינס, מקסימום סוודרון קטנטן במזוודה, והתחזית, צינון קל עד שפעת, תאורת צילומים בינונית ונוף אפור מדכדך. לא ממש המסע המסעיר והשמשי שראינו בדמיוננו.

ובכל זאת, על אף האפור האפור הזה (צבע שאני נוטה לשנוא ולאהוב בו זמנית), ולמרות הגשם שזירזף פה ושם, איטליה  פרשה בפנינו את מרחביה והתגלתה כתצרף עצום של צבעים, ריחות, פינות חמד,

מכוניות מהירות כמטוסים וכאלו המזכירות את מיסטר בין

כוסות קפה וגביעי גלידה, פסטות משתלשלות ומשולשי פיצה דקיקים

וכמובן המון אנשים וגם כמה פשפשים.

המסע מאיטליה חקוק על לשוני. אני מחפשת זמן ומוזה לברוח אליה שנית. בנתיים מחפשת אהבות בין רהיטים ישנים, כלים, בדים ושאר ירקות. על מסעותיי הרבים בין כל אלו ובין האנשים המדהימים שמחברים ביניהם אכתוב בבלוג הזה. מבטיחה לצרף תמונות. בנתיים לילה טוב.

Read Full Post »