Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘מתוק’

כשמחליטים לאפות אף פעם לא יודעים לאן זה עשוי להגיע ובאיזה טירוף מטנף מטבחים מדובר.

אם זה ייגמר בערימת עוגיות חמאה ולימון או בקאפקייקס בוורוד זוהר עם לבבות קטנים מסוכר…

במקרה הזה אתם יודעים את התשובה.

יום הולדת 15 שמח נונה.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

התנצלות:

מזה שבועיים ימים לא עלה פוסט לאוויר הבלוג.

מאז שובי מארץ השפלה הגדולה לא נמצא לי רגע  דל. הסיבות מופרכות ותירוצים מיני תירוצים שיומצאו כאן, כמו שאומרים במחוזותינו "לא יחזיקו מים" (במבטא אבשלום קורי). לכן לא אכחד ולא אשקר והרי אנחנו עומדים בסיפה של שנה חדשה ולפני בית הדין של מעלה, אודה ואומר לא עשיתי די.

על כך ומעל במה זו, אני מתנצלת ומוסיפה מעומק ליבי בקשה נוספת ל"רשימת הבקשות וההחלטות" שלי לשנה הבאה עלינו לטובה:

12. תן לי את הבינה למצוא זמן,

ואת הכח ליצור בתוכו כיסי פנאי עמוקים לכל מה שחשוב באמת.

***

החלטות:

כמה גרגירים יש ברימון? המגזימים יורים מיד ובפרצוץ ידעני: "613",  אהה.. כאילו הם ישבו, פרקו רימון לגורמי גורמים וישבו לספור וגם אם כן, מישהו באמת חושב שבכל הרימונים התלויים על כל העצים יש בדיוק את אותו מספר הגרגרים?!

העניין נשמע לי מופרך במיוחד ובכל זאת במסגרת "רשימת הבקשות וההחלטות" לשנה החדשה אני מוסיפה באומץ שתי החלטות נוספת:

6. לקבל באהבה עובדות מפוקפקות ונחרצות של האנשים האהובים עלי, לחייך בשמחה ולצאת מנקודת הנחה שאולי, ולו לרגע אחד קטן,  זה מעניק להם תחושת חשיבות מרגשת.

7. להשתדל לא לפזר עובדות נחרצות כמו כמה גרגירים יש ברימון. לפחות לא עד שספרתי אחד.

***

הבטחות:

"היום אני אבשל"

"מחר אכין את הקינוח ההורס שכולם אהבו"

"לשבת אבשל את המתכון המעולה שגזרתי מהעיתון"

אהההה…

זה לא ממש קורה. ספרי הבישול נערמים, גזרי הנייר נצברים להם ונדחפים בין דפי ספרים ובמגירות נידחות ו..זהו. בישולים אין, או לפחות לא כמו שהייתי רוצה. אז, הנה הצצה להחלטה נוספת וחשובה:

15. לטגן. לאפות. להחמיץ ולסחוט. לפרוס ולקצוץ. להקדיח ולהרתיח.

***

ורק כי הייתם טובים ובתקווה שתמחלו על ההיעלמות הקודמת, קבלו מתכון לסלט קטן אבל הורס:

סלט רימונים קטן

1. מה צריך:

613 גרגרי רימון (סתאםםם), 3-4 כפות של גרגרים אדומים

חצי חסה ערבית טרייה ורעננה – קרועה ביד לחתיכות גסות

חצי תפוח עץ חמצמץ – חתוך לגפרורים דקים

2 כפות של אגוזי פקאן מסוכר – שבור גס

בערך כף בצל סגול – קצוץ קצוץ

*

2. מערבבים את כל החברים הנ"ל יחד בקערה גדולה.

*

3. בקערה קטנה נפרדת או במיכל כלשהו שניתן לשקשק משכשכים יחד:

2 כפות דבש/סילאן

חצי כפית בלסמי איכותי

חצי כפית מלח

קמצוץ קינמון

כף לימון

(לשיקולכם בלבד, הגירסא הזו ממותקת מאד, שנו מינונים בהתאם לטעמכם)

*

4. לשפוך על החברים בקערה הגדולה, לתת ערבובון ימינה, שמאלה,

     תאמינו לי, יוצא לא רע בכלל.

***

לסיום סיומת, מזמינה את כולכם לשתף בהחלטות ובקשות לשנה הבאה ואם יהיו מספיק אפרסם פוסט שכולו רשימה ארוכה ובה "אוסף החלטות ובקשות לשנה"ל תשע"ג" הפורצת אל חיינו, ביתנו וליבותינו.

שנה טובה

Read Full Post »

שאלה:

מה יותר מדהים משוקולד?

שום דבר בעולם, אתם צודקים.

אתם יודעים מה,

אולי רק כרזות פרסומת של שוקולד

פעם לפני המון שנים, אם נדייק –  בעשורים הראשונים של המאה הקודמת,

כשרצו מפעלי השוקולד לפתות את הלקוחות במיני תרגימא

הם פצחו בעיצוב והפצה של כרזות מצויירות מדהימות ביופיין

המתארות ילדים בדרך כלל,

בסיטואציות המעלות חיוך מיידי וכמובן חשק למתוק המתוק הזה.

אם בתחרויות עסקינן אז כמובן שאמני העיצוב הצרפתיים

לוקחים כאן את הגביע ובגדול

כרזות הפרסום הצרפתיות צבעוניות,

אסטתיות ומלאות סימטריה.

אבל כמובן שהם לא לבד, וכרזות שוקולדיות מצויירות ויפות

הופיעו במדינות רבות ברחבי בעולם.

ועכשיו,

כחסידת שוקולד מושבעת וכמי שעיסוקה העיקרי הוא נבירה

בכל מה שנכנס לקטגוריה "פשפשים",

זכיתי שנפלו לידי (יותר נכון נפלתי אני לזרועותיהם) כרזות פרסום מדהימות,

חלקן מדגמנות כאן ממש בפוסט הזה,

וחלקן שמורות עימי במקום מבטחים.

תהיו בטוחים שלהביט ולהתפעל בהן ממש לא סיפק אותי

ולכן הן וחברותיהן הועברו אחר כבוד אל הסטודיו ושם הפכו בימים אלו ממש

לשלל מגנטים לשמחת המקרר,

תמונות לאושרם של קירות המטבח, ועוד..

אז בשורה תחתונה

תהיו רציניים ובואו נחליט אחת ולתמיד:

שוקולד

חלב או  מריר?

Read Full Post »