Feeds:
רשומות
תגובות

Posts Tagged ‘ראש השנה’

מחשבות על החגים:

*

מחשבות על החגים משובצות "שוק".

על הימים הישנים ההם, בהם הייתה ממה מתרוצצת בין הסוחרים

ועלי הוטל לשמור על הסלים בספסל שליד המדרגות שבכניסה.

וכמו אז גם היום, קודם נכנסים בסמטה וקונים דגים,

ארבעה סוגים, כי כל אחד אוהב אחד אחר,

ואחר כך עוברים אצל רביבו מהחמוצים,

שממלא בידיים הגדולות והמחורצות שלו את השקית במים שחורים

בהם ישחו הזיתים עד לצנצנת.

*

מחשבות על החגים אפופות בריחות תבשיל.

מהיציאה אל הגינה לקטוף רוזמרין, אל המחסן הקריר שם ישנים באפילה צרורות שום

שריחם העז מתקיף את האף וגורם סחרחורת של חריפות נעימה

ובחזרה אל שק הפלפל האדום, הארוך, המתייבש לאיטו בקרניים אחרונות של תשרי.

וכשהם, הפלפל, השום והרוזמרין נפגשים עם בשר הכבש

הלוחש בסיר הברזל הגדול מתמלא הבית ריח מוכר של חג.

במטבח בין ערבוב לקיצוץ זוכים העמלים לשמוע שוב על ריחות התבשיל הזה בדיוק

שמילאו את מטבחה עשוי האבן של ממה לפני חמישים ושלוש שנים

בכפר הרחוק טידילי.

*

מחשבות על החגים ממלאות בהרהורים.

בעיקר ביני לביני.

בין יום הכיפורים לחג הסוכות

בין שנה אחת  לאחרת

בין בית ישן בעיר גדולה לחדש בעיר קטנה.

בין מחשבה על כל מה שישנו ועל מה שיכול היה להיות,

יש המון שמיים וקו רקיע שנוגע בהרים הירוקים של הכרמל

שרק מי שבוחר לפסוע או לנסוע בדרכים עקלקלות

יגלה שהירוק בלבו הרך של ההר אינו ירוק היום,

אלא חום ואפור ולוחש את שאריות השריפה ההיא.

*

מחשבות על החגים מצביעות על סוף והתחלה.

סוף של שנה ותחילתה של אחרת.

סוף להתלבטות והחלטה להישאר ולהיות,

קץ למעגלים ועמידה במקום.

ובין תפוח בדבש ותקיעת שופר,

חופה ובה כלה בהינומה לבנה, עגיל סגלגל ודמעה

וחתן בזקנו וחיוכו

ובין שניהם הבטחה לחיים חדשים.

חתונה בין כל ימי החג, הופכת חג בעצמה

ואי של תקווה בין ימים של חול.

*

חג שמח כולם ומזל טוב אפרתי.

מודעות פרסומת

Read Full Post »

התנצלות:

מזה שבועיים ימים לא עלה פוסט לאוויר הבלוג.

מאז שובי מארץ השפלה הגדולה לא נמצא לי רגע  דל. הסיבות מופרכות ותירוצים מיני תירוצים שיומצאו כאן, כמו שאומרים במחוזותינו "לא יחזיקו מים" (במבטא אבשלום קורי). לכן לא אכחד ולא אשקר והרי אנחנו עומדים בסיפה של שנה חדשה ולפני בית הדין של מעלה, אודה ואומר לא עשיתי די.

על כך ומעל במה זו, אני מתנצלת ומוסיפה מעומק ליבי בקשה נוספת ל"רשימת הבקשות וההחלטות" שלי לשנה הבאה עלינו לטובה:

12. תן לי את הבינה למצוא זמן,

ואת הכח ליצור בתוכו כיסי פנאי עמוקים לכל מה שחשוב באמת.

***

החלטות:

כמה גרגירים יש ברימון? המגזימים יורים מיד ובפרצוץ ידעני: "613",  אהה.. כאילו הם ישבו, פרקו רימון לגורמי גורמים וישבו לספור וגם אם כן, מישהו באמת חושב שבכל הרימונים התלויים על כל העצים יש בדיוק את אותו מספר הגרגרים?!

העניין נשמע לי מופרך במיוחד ובכל זאת במסגרת "רשימת הבקשות וההחלטות" לשנה החדשה אני מוסיפה באומץ שתי החלטות נוספת:

6. לקבל באהבה עובדות מפוקפקות ונחרצות של האנשים האהובים עלי, לחייך בשמחה ולצאת מנקודת הנחה שאולי, ולו לרגע אחד קטן,  זה מעניק להם תחושת חשיבות מרגשת.

7. להשתדל לא לפזר עובדות נחרצות כמו כמה גרגירים יש ברימון. לפחות לא עד שספרתי אחד.

***

הבטחות:

"היום אני אבשל"

"מחר אכין את הקינוח ההורס שכולם אהבו"

"לשבת אבשל את המתכון המעולה שגזרתי מהעיתון"

אהההה…

זה לא ממש קורה. ספרי הבישול נערמים, גזרי הנייר נצברים להם ונדחפים בין דפי ספרים ובמגירות נידחות ו..זהו. בישולים אין, או לפחות לא כמו שהייתי רוצה. אז, הנה הצצה להחלטה נוספת וחשובה:

15. לטגן. לאפות. להחמיץ ולסחוט. לפרוס ולקצוץ. להקדיח ולהרתיח.

***

ורק כי הייתם טובים ובתקווה שתמחלו על ההיעלמות הקודמת, קבלו מתכון לסלט קטן אבל הורס:

סלט רימונים קטן

1. מה צריך:

613 גרגרי רימון (סתאםםם), 3-4 כפות של גרגרים אדומים

חצי חסה ערבית טרייה ורעננה – קרועה ביד לחתיכות גסות

חצי תפוח עץ חמצמץ – חתוך לגפרורים דקים

2 כפות של אגוזי פקאן מסוכר – שבור גס

בערך כף בצל סגול – קצוץ קצוץ

*

2. מערבבים את כל החברים הנ"ל יחד בקערה גדולה.

*

3. בקערה קטנה נפרדת או במיכל כלשהו שניתן לשקשק משכשכים יחד:

2 כפות דבש/סילאן

חצי כפית בלסמי איכותי

חצי כפית מלח

קמצוץ קינמון

כף לימון

(לשיקולכם בלבד, הגירסא הזו ממותקת מאד, שנו מינונים בהתאם לטעמכם)

*

4. לשפוך על החברים בקערה הגדולה, לתת ערבובון ימינה, שמאלה,

     תאמינו לי, יוצא לא רע בכלל.

***

לסיום סיומת, מזמינה את כולכם לשתף בהחלטות ובקשות לשנה הבאה ואם יהיו מספיק אפרסם פוסט שכולו רשימה ארוכה ובה "אוסף החלטות ובקשות לשנה"ל תשע"ג" הפורצת אל חיינו, ביתנו וליבותינו.

שנה טובה

Read Full Post »