אח, קופסאות הפח.
קטנות וגדולות, צבעוניות או אפרוריות, מאמריקה, רוסיה או ממלכת בריטניה, ישראליות אידיאליסטיות או צרפתיות קפיטליסטיות, כולן יפות, כולן מדהימות, כולן עושות לי חשק לקחת אותן הביתה…
רגע של היסטוריה:
בשנת -1800 הציע נפוליאון פרס של 12,000 פרנק למי שימציא דרך זולה ויעילה לשמר כמויות גדולות של מזון לצורכי הצבא הצרפתי האנין שכידוע, על קיבתו הוא צועד. לא עבר זמן רב ובשנת 1809 הרים ניקולא אפר, קונדיטור מוכשר את הכפפה ויצר כלי אחסון נפלאים עשויים.. זכוכית. כמובן שזכוכית ומלחמה לא הולכים יד ביד. הקונדיטור ניקולא חזר לאפות ופתרון אחר צץ לו משום מקום: קופסאות גליליות, אטומות, עשויות פח.
השמחה הייתה רבה, האוכל נשמר היטב, רק חבל שלקח לאנשי נפוליאון 30 שנה להמציא את פותחן קופסאות הפח, מה שאילץ את חייליו לחתוך את הפחיות בכידונים או לנפצם באבנים. (גם לכם עבר בראש זכרון מסוייט של טיול בלב מדבר, לחם מעוך, קופסת תירס חמה וללא פותחן.. בטוח שכן).
נפוליאון אמנם ניצח במלחמה (באחת מהם לפחות) אך המנצחים הגדולים הם אנחנו, שזכינו ברבות הימים להנות מצאצאי הצאצאים של אותן קופסאות פח צרפתיות.
קופסאות פח לקפה:
קופסאות פח לתיוני תה:
קופסאות פח לאחסון אבקות (קמח, סולת, סובין..):
קופסאות פח לעוגיות:
וכולן יחד, מלכות היופי, החן וחביבות הקהל:
לא ניפרד לפני שנוסיף אנקדוטה קטנה עם טוויסט ארצישראלי:
בשנת 1884 הציע אבי רעיון הקרן הלאומית, הפרופ' והרב צבי הרמן שפירא זצ"ל את השימוש ב"פושקע" (יידיש), קופסת הפח המפורסמת ביותר בארץ לאיסוף תרומות לקרן הקיימת. בכל בית בישראל על מדף בולט ואחר כבוד התנוססה לה "פושקע" שכזו ובה נאספו להן אט אט מטבעות למען מטרות ירוקות וטובות.
לסיום קירבו ואגלה לכם סוד: היום אותה "פושקע" הינה פריט אספנות יקר וסנטימנטלי לאספנים רבים, אם יש ברשותכם אחת אתם ממש עשירים! (סתם, לא ממש עשירים, אבל היא שווה די הרבה, בהצלחה..).
אמיליה 
אתם חייבים להיות מחוברים על מנת לשלוח תגובה.